החלטה בתיק ה"ת 10117-01-13 - פסקדין

1.         בפני בקשה להורות על החזרת תפוס, רכב שבמספרו 92-027-29 שבבעלותה של המבקשת (להלן: " הרכב") שנתפס ביום 20/11/2012.

2.         המבקשת טוענת כי הרכב נתפס, בטענת שווא עקב חקירה שהתנהלה כנגד אחיה, עודאי טהבוב. לדבריה, לא בוצעה באמצעות הרכב עבירה כלשהי ואין הצדקה וצורך להחזקתו בידי המשיבה. ככל שקיים צורך בהצגת הרכב במסגרת ההליך הפלילי, די בהצגת צילומים או רישיון הרכב ובידי המבקשת להביאו למשיבה ככל יידרש ממנה לניהול הליך. 

3.         בנוסף טענה המבקשת כי יש לאזן בין האינטרס של המשיבה לפי טענתה לאסור על שימוש ברכב בשל ביצוע עבירה באמצעותו ובין זכות הקניין שלה ברכב ויש להעדיף את זכותה שכן,  הרכב נחוץ לה להסעתה והסעת בני משפחתה.

4.         המשיבה בתשובתה לבקשה טענה כי הרכב נתפס בשל חשד לביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות באמצעותו, אשר בגינו הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים בת.פ 78936-11-12 (סומן מש/1). לדבריה, בכוונתה לבקש לחלט את הרכב בגמר ההליך הפלילי ולפיכך, דין הבקשה להידחות.

5.         המשיבה הוסיפה וטענה כי עולה תהייה על רישום הרכב על שמה של המבקשת בעת שאינה בעלת רישיון נהיגה. בהתאם לכך, אין ליישב את הצורך שלה לפי טענתה ברכב ויש להעדיף את האינטרס של המשיבה לחלט את הרכב , כאמור.

6.         סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש - נוסח חדש ), תשכ"ט-1968, קובע: " רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעשתה עבירה, או עומדים לבצע עבירה או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי כשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

            בשלב זה ולצורך דיון בבקשה, איני נדרשת לשאלת מהימנות הראיות בתיק החקירה ומחומר החקירה עולה כי תפיסת הרכב, לא היתה תפיסת שווא שכן, קיימות ראיות לכאורה כי בוצעה באמצעותו עבירת שוד.

7.        בהודעת המבקשת בחקירתה היא אמרה שלא ידוע לה אם אחיה , הנאשם , נהג ברכבה ולדבריה, אימה בלבד נוהגת ברכב דרך קבע הואיל ולה עצמה אין רישיון נהיגה. הרכב נרכש ונירשם על שמה בשל מניעה לדבריה, מרישומו ע"ש אימה ועל מנת שהיא תסיע אותה ואת ילדי המשפחה.

8.         במסגרת דיון בבקשה להחזרת תפוס, יש לבחון מהי עילת התפיסה לגביה טוענת המשיבה ובעניינינו, נטען כי התפיסה נועדה לצורך חילוט הרכב בגמר ההליך הפלילי שכן, בוצעה בו עבירה. בבש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, נאמר מפי כב' השופטת א' פרוקצי'ה, בנוגע לשקלול האינטרסים, בין מידת הסכנה לפגיעה בתכלית התפיסה אם החפץ ישוחרר לבין היקף הפגיעה בזכות הקניין עקב המשך התפיסה:  " תוערך מצד אחד מידת הצורך בהשארת התפוס בידי המשטרה בהתאם לעוצמת התכלית שהתפיסה נועדה להשיג בנסיבות המשתנות של ההליך הפלילי המתפתח, מצד שני, ייתכנו היבטים שונים הנוגעים בטיבו של החפץ מבחינת בעל הקניין, כגון האם מדובר בחפץ שההחזקה בו מותרת על פי דין או אסורה (פרשת עובדיה, שם, פסק דינו של  השופט טירקל); מה מידת נחיצותו של בעל הקנין בחפץ ושיעור נזקו משלילת החזקתו בטרם הסתיים ההליך הפלילי ". בנוסף נקבע כי יש לבחון מה ערכו של החפץ , אם אינו מושפע ממעבר הזמן (עמ' 12-13 בפסק הדין, פורסם בנבו, ניתן ביום 12.3.06 ).

9.         בעניינינו, אין מניעה משימוש ברכב ע"י אמה של המבקשת ככל שבידה רישיון נהיגה ואין ברישום הבעלות ברכב ע"ש המבקשת, כדי לבסס איסור לעשות בו שימוש ע"י מי  שמורשה לנהוג ברכב על פי הדין. עיון בהודעת המבקשת במשטרה מלמד כי אימה בלבד מורשית לנהוג ברכב וכי היא מסיעה אותה ואת ילדי המשפחה ברכב לפי צרכיהם.

10.        יש להכריע בשאלת איזון האינטרסים, בין צורך יומיומי של המבקשת ובני משפחתה ברכב בעת שאין כל טענה למעורבות של המבקשת באירוע השוד או כי היא הרשתה לנאשם לנהוג ברכבה , אל מול האינטרס של המשיבה, שיהיה בידה לחלט את הרכב אם יוכח כי נעברה באמצעותו עבירה. הלכה פסוקה היא , כי בבחינת איזון האינטרסים, יש לבכר את השגת  תכלית התפיסה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הזכות בנכס התפוס על פני פגיעה בזכות הקניין של בעל הזכות, אם ניתן לאיין אותה בקביעת תנאי שחרור של התפוס (רע"פ1792/99 אלי גאלי נ' משטרת ישראל, פ"ד נ"ג (3) 312, 323-325).

11.     בנסבות אלו, אני קובעת כי אין למנוע מהמבקשת להנות מהרכב לפרק זמן ארוך עד תום ההליך הפלילי כנגד אחיה וניתן להבטיח את זכותה של המשיבה לבקש את חילוט הרכב בקביעת תנאים כספיים ותנאים מגבילים אחרים הולמים כדלהלן:

א.       המבקשת, תפקיד בקופת בית המשפט סך של 40,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית בסכום

          זה ללא הגבלת זמן.

ב.      על המבקשת לדאוג לביטוח חובה וביטוח מקיף לרכב אותו עליה להציג בפני המשיבה .

        הפוליסה תהיה בתוקף, עד גמר ההליך הפלילי.

ג.      ניתנת רשות לאימה של המבקשת , ולה בלבד, לנהוג ברכב ואני מורה לה לחתום על ערבות צד

       ג' בסך של 10,000 ש"ח. 

ד.     נאסר על המבקשת לעשות כל דיספוזיציה ברכב במישרין או בעקיפין והבעלות בו, תישאר על